נייר עמדה שהוגש לאופיר אקוניס, שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס: ״ממצאי המחקר של רשות החדשנות מחייבות את הממשלה לפעולה מהירה כדי לשנות את המגמה המדאיגה שעולה ממנו. העובדה לפיה ההאטה בהשקעות ההון בתעשיית הייטק היא בינלאומית ונמשכת כשנה, אינה מונעת ממשרדי האוצר, החדשנות והכלכלה לפעול בשורה של פעולות שישמרו ויחזקו את ההייטק כקטר של הכלכלה הישראלית״.        

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "אנו נמצאים כיום במשבר גלובלי, שעדיין מוקדם להעריך מתי ואיך הוא יסתיים. על גביו התרגש עלינו משבר מקומי שיצר אי-וודאות נוספת. גם אם המשבר המשפטי-חוקתי ייפתר, סביר שייקח זמן להגיע לפתרון, וגם לאחר השגתו, ייקח זמן לבנות מחדש את אמון המשקיעים. לכן, נראה שיש לפעול ביעילות ובאפקטיביות ולנקוט בצעדים הנדרשים על מנת לתת מענה לאתגרים. בהמשך לנתונים שנותחו, הומלצו לממשלה מספר כיווני פעולה אפשריים שעליה לשקול כדי לתת מענה הן בטווח המיידי והן בטווח הבינוני-ארוך לאי הוודאות שנוצרה".

 נייר עמדה שהוכן על ידי אגף המחקר ברשות החדשנות והוצג לשר החדשנות המדע והטכנולוגיה וליו"ר מועצת הרשות ד"ר עמי אפלבום מציג תמונת מצב עדכנית של ההייטק הישראלי על רקע ההתרחשויות האחרונות בכלכלה הגלובלית ובישראל. נייר העמדה מנתח את הסביבה המקרו-כלכלית הנוכחית והעתידית, ואת ההשפעה שלה על תעשיית ההייטק וכן את ההשפעה של אי-הודאות ביחס לנסיבות המקומיות. נייר העמדה מציע מספר כיווני פעולה אפשריים שמנסים לתת מענה למצב. יודגש, כי כל עוד אי-הוודאות בסוגיה המקומית לא תוסר המענה לא יהיה שלם.

הנתונים שפורסמו לאחרונה ושמובאים בנייר העמדה המצורף מציגים תמונת מצב מטרידה:

• התפצלות השוק הישראלי מהשוק הגלובלי
• בחודשים האחרונים אנו רואים פער שלילי משמעותי בין תשואת מדד מניות הטכנולוגיה הנסחרות בת"א לבין תשואת מדד הנאסד"ק. נייר העמדה מצביע על כך שפער זה מעלה חשש שאנו עומדים בפני מצב בו תחל תופעת "התפצלות" בין מצב השוק הגלובלי למצב השוק בישראל. אם כך הדבר, אזי חברות הייטק ישראליות רבות תתקשינה מאוד לגייס כספי השקעות ועלולות להיסגר או להגר למדינות אחרות.
•  עלייה משמעותית בהקמת חברות בחו"ל
• מסקר שנערך בתעשייה, נראה כי קיימת עלייה משמעותית בהקמת חברות בחו"ל ולא בישראל- כבר כיום כ 80%  מהחברות נפתחות בחו"ל. לתופעה זו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה הישראלית בטווח הבינוני והארוך – אמנם רישום החברות בחו"ל הוא עניין טכני בעיקרו, אך מהסקר עולה שהכוונה היא לרשום בחו"ל גם את הקניין הרוחני שתפתח החברה בעתיד. כתוצאה מכך, החברות שלא מוקמות בישראל ישלמו בה משמעותית פחות מיסים וכך עשויה להיגרם פגיעה מתמשכת בהכנסות המדינה.
• ירידה משמעותית במספר ובהיקף ההשקעות  בהייטק

היקף ההשקעות בתעשיית ההייטק הישראלית עמד ברבעון הראשון של שנת 2023 על 1.7 מיליארד דולר בלבד – הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2019, כאשר במקביל קיימת ירידה במספר סבבי ההשקעות בסטארטאפים ובהיקף העסקאות.

ככל שמגמה זו תימשך, התחזיות הן כי היקף ההשקעות בשנת 2023 יהיה נמוך משמעותית מהיקף ההשקעות בתעשייה בשנים האחרונות (לשם השוואה, היקף ההשקעות הפרטיות בהייטק הגיע לשיאו בשנת 2021 עם השקעות בהיקף של כ-26 מיליארד דולר ובשנת 2022 כ-15 מיליארד. יש לציין כי בשנת 2019, טרום משבר הקורונה, היקף ההשקעות היה כ-8 מיליארד דולר). נתונים אלו מתווספים לירידה המתמשכת והמשמעותית במספר חברות ההזנק הנפתחות בישראל בכל שנה, משיא של 1,386 בשנת 2015 ל-728 בשנת 2021 ואומדן של כ-630 חברות בשנת 2022.

חשוב להדגיש: הירידה בהשקעות היא ללא ספק תופעה גלובלית. עם זאת, חלק מהתופעות ייחודיות לישראל וקשה לנתקן מאי-הוודאות שנוצרה כעת בשוק הישראלי ולהשלכותיה.

נייר העמדה מתייחס לכך שהסרת אי-הוודאות בהקדם היא הצעד המשמעותי ביותר שיכולה הממשלה לבצע לשם הקטנת התופעות שנסקרו, וכי עדיף שהסרת אי-הוודאות תבוצע מהר ככל האפשר ותהיה חד משמעית בצורה שתפיג את החששות של המשקיעים והיזמים לטווח הבינוני-ארוך, ובכך תיצור ודאות ויציבות ארוכות טווח. זאת, לצד מהלכים ספציפיים לחיזוק התעשייה שמוצע לממשלה לשקול. 

גם בתרחיש חיובי שבו פתרון המשבר יהיה מהיר יחסית ויביא עימו ודאות, יש להעריך כי ידרשו מספר חודשים על מנת לגבשו ולהפעילו. כן ניתן להניח, כי גם לאחר גיבושו, יידרש פרק זמן נוסף לבנייה מחדש של אמון המשקיעים והיזמים. לפיכך, גם בתרחיש חיובי זה, על הממשלה לשקול כיווני פעולה מקבילים שיחזקו את האמון בענף ההייטק ויאפשרו היצמדות של ישראל למגמות ההייטק הגלובלי. בין הכיוונים לפעולה ניתן למנות את:

1. העברה מיידית של החוק לעידוד תעשייה עתירת הידע, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת והממשלה הנוכחית החילה עליו רציפות
2. עדכון והפעלת מסלולי רשות החדשנות באופן המותאם לאתגרי המימון הגדלים של חברות הזנק ישראליות
3. בחינת הצורך בעדכון התמריצים וטיוב רגולציה לעידוד השקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, לרבות הגדלת משקלו של ההון הישראלי בהשקעות בחברות אלו
4. בחינת הצורך בעדכון התמריצים לחברות הזנק לרישום קניין רוחני בישראל
5. האצת יישום התכניות הממשלתיות הרב-שנתיות לתשתיות טכנולוגיות להייטק (כגון התכניות הלאומיות)

בחינה של האופן בו התמודדה בעבר ממשלת ישראל עם משברים שיצרו אי-וודאות שהשפיעה על הכלכלה ועל תעשיית ההייטק – מלמדת כי הממשלה מסוגלת לפעול בתקופת אי-וודאות במהירות ובנחישות, כאשר היא בוחרת לעשות כן, ובכך לצמצם את אי-הוודאות עבור ההייטק ולתמוך בהמשך צמיחתו.